איך מאבחנים מחלת צליאק? בדיקת דם וביופסיה

אבחון מחלת הצליאק אינו נעשה בבדיקה אחת אלא בתהליך מסודר, וההקפדה על סדר הפעולות קריטית לתוצאה אמינה. הכלל החשוב ביותר: יש לבצע את כל הבדיקות בזמן שאוכלים גלוטן באופן קבוע, אחרת הן עלולות לצאת תקינות בטעות.

שלב 1 — בדיקת דם סרולוגית

הבדיקה הראשונה מחפשת נוגדנים שהגוף מייצר בתגובה לגלוטן:

• anti-tTG מסוג IgA — הבדיקה המרכזית והרגישה ביותר.
• רמת IgA כללית — נבדקת במקביל, כי מחסור ב-IgA (שכיח יחסית בצליאק) עלול להסתיר תוצאה חיובית.
• במקרי גבול נעזרים גם ב-anti-DGP או ב-EMA.

שלב 2 — ביופסיה מהמעי הדק

אם הסרולוגיה חיובית, מפנים לגסטרוסקופיה שבה נלקחות מספר דגימות רקמה מהתריסריון. במיקרוסקופ בודקים אם יש שיטוח של הסיסים (villi) — הסימן ההיסטולוגי המובהק לצליאק, ועדיין "תקן הזהב" לאבחון במבוגרים.

שלב 3 — בדיקה גנטית (במקרים מסוימים)

בדיקת הגנים HLA-DQ2 ו-HLA-DQ8 שימושית בעיקר לשלילה: היעדר שני הגנים הופך צליאק לבלתי סבירה כמעט לחלוטין. נוכחותם, לעומת זאת, אינה מאשרת מחלה — הם קיימים גם אצל אנשים בריאים רבים.

אחרי האבחון

אבחון ודאי משמעו מעבר לתזונה נטולת גלוטן לכל החיים — הטיפול היחיד הידוע כיום. מעקב תקופתי (נוגדנים, ברזל, ויטמינים וצפיפות עצם) עוזר לוודא שהמעי מחלים ושהתזונה מאוזנת.

שאלות נפוצות

כמה גלוטן צריך לאכול לפני הבדיקה? ההמלצה הרווחת היא מנה יומית שוות-ערך לכ-2 פרוסות לחם, במשך 6 שבועות לפחות לפני הביופסיה — אך תאמו זאת מול הרופא.

יש בדיקות ביתיות? קיימות ערכות דם ביתיות, אך אינן תחליף לאבחון רפואי מסודר.

לאחר האבחון אפשר לסרוק ברקוד של כל מוצר ולבדוק מיד אם הוא מכיל גלוטן.

המידע בכתבה זו הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אבחון וטיפול במחלת הצליאק ייעשו על ידי רופא מוסמך. מחירים מתעדכנים אוטומטית ועשויים להשתנות בין החנויות.